סוד אחריות האדם בעולם

המקום הראשון בו אנו נתקלים עם אחריות המוטלת על האדם, היא איך לא, אצל האדם הראשון. מאוד סמוך ליצירתו, הקב"ה מעניק לו אחריות גדולה מאוד על העולם החדש אותו הוא ברא. וכך כתוב:

"וַיִּקַּ֛ח יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ" (בראשית ב, טו):

לאחר מכן מגיעים הציווים המפורסמים בהם הקב"ה מאפשר לאדם לאכול מכל עץ הגן ואיתם אזהרה אחת ויחידה והיא, לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע. במבט ראשון, המשימה שהוטלה על האדם לא כל כך קשה. זו לא רשימה ארוכה של מצוות שאותן צריך ללמוד ולקיים בקפידה קלה כבחמורה. אך, אם נקרא שוב את הפסוקים נגלה אחריות גדולה.

העולם שבזה הרגע נברא ע"י אדון הכל, מופקד כולו ע"י האדם. העבודה בו (מצוות עשה) והשמירה עליו (מצוות לא תעשה) בידי האדם, וכח הבחירה שלו הוא זה שיכריע, האם העולם שנברא יבוא לייעודו או שמא יסטה מן הדרך. לכל מעשה של האדם בעולם יש משמעות גדולה עבור התפתחותו והשלמת תיקונו של העולם, עד ימינו שלנו. הקב"ה טבע את סוד האחריות באדם עוד משחר ההיסטוריה, ובו טמון ח"ו קלקולו של דרך העולם או מנגד תיקונו המושלם.שאלה גדולה שעולה מתוך הדברים, מדוע אם כן, נתן הקב"ה לאדם אחריות כזו גדולה? על תשובה זו אולי נענה במשך השנה.

פרקנו, פרק "המניח" הוא הפרק השלישי במסכת 'בבא קמא' (השער הראשון). מסכת זו היא חלק משלושה שערים הפותחים אל עולם האחריות. מתוך סדר נזיקין, המסכת שלנו עוסקת באדם המזיק במציאויות השונות בעולם ותפקידה לברר מה תחום אחריותו והתיקון שלו בעולם לאחר הנזק שנגרם. ברְשוּמה (פוסט) הבאה, נפרסם הקדמה לפרק שלנו מאת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.